מה צריך לדעת על «ממלוכה לרפובליקה ולטרור»?

ממלוכה לרפובליקה ולטרור במהפכה הצרפתית

השיעור עוקב אחרי השלבים שבהם צרפת עברה ממשטר מלוכני לרפובליקה, ואחר כך לשלטון הטרור. הרעיון המרכזי הוא שמהפכה יכולה להרוס משטר ישן. עם זאת, הדרך לבניית משטר חדש מלווה במאבקים, במלחמה ובמצבי חירום. בתקופה קצרה יחסית השתנו מוסדות השלטון, מעמד האזרחים והשימוש בכוח.

מלוכה במשבר ופרוץ המהפכה

בשנת 1789 שלט בצרפת המלך לואי ה־16. המשטר היה מלוכה אבסולוטית, כלומר מלך בעל סמכות שלטונית רחבה מאוד. המדינה הייתה שרויה במשבר כלכלי חמור. המשבר כלל חובות גדולים, מיסים כבדים על המעמד השלישי, ובצורות שגרמו לעליית מחירי הלחם.

המעמד השלישי כלל את רוב האוכלוסייה: איכרים, עירוניים ובורגנים. הוא נשא ברוב נטל המיסים, אך זכויותיו הפוליטיות היו מוגבלות. באספת המעמדות, שבה התכנסו נציגי שלושת המעמדות, דרשו נציגי המעמד השלישי השפעה גדולה יותר. כשדרישתם לא התקבלה, הם הכריזו על עצמם כאספה לאומית — גוף שטען לייצג את העם.

ב־14 ביולי 1789 תקף ההמון בפריז את הבסטיליה, בית כלא שסימל את שלטון המלך. האירוע הפך לסמל פרוץ המהפכה. באוגוסט 1789 פרסמה האספה את הצהרת זכויות האדם והאזרח, שקבעה עקרונות של חירות, שוויון וריבונות העם.

מלוכה חוקתית: ניסיון להגביל את כוח המלך

בשנת 1791 התקבלה בצרפת חוקה חדשה. החוקה יצרה מלוכה חוקתית. זהו משטר שבו המלך ממשיך לכהן, אך סמכויותיו מוגבלות בידי חוקה ומוסדות נבחרים. המלך כבר לא יכול היה לשלוט לבדו. לצדו פעלה אספה מחוקקת, שנבחרה על ידי אזרחים בעלי רכוש.

החוקה ביטלה חלק מזכויות היתר של האצולה ושל הכמורה, והכריזה על זכויות אזרח. עם זאת, זכות ההצבעה לא ניתנה לכל. גברים עניים רבים הוגדרו כאזרחים “סבילים”, ולכן לא יכלו להשתתף בבחירות.

ביוני 1791 ניסה המלך לואי ה־16 להימלט מפריז, אך נתפס והוחזר לעיר. ניסיון הבריחה פגע קשה באמון הציבור בו. רבים החלו לחשוד שהוא מתנגד למהפכה בסתר ומחפש עזרה אצל שליטים זרים.

מלחמה וחשד: היחלשות המלוכה

באפריל 1792 יצאה צרפת למלחמה נגד אוסטריה. המלחמה הגבירה את המתח הפנימי. חלק מן המהפכנים קיוו שהמלחמה תגן על המהפכה ותפיץ את עקרונותיה. אחרים חששו שהפסד צבאי יחזיר את המשטר הישן.

המצב החמיר כשצבאות זרים התקרבו לצרפת. בפריז התפשט חשד שהמלך ותומכיו מעדיפים את ניצחון האויב. ב־10 באוגוסט 1792 תקפו המונים את ארמון המלך בפריז. המלך נמלט, נעצר, וסמכויותיו הופסקו למעשה.

בעקבות האירועים נבחרה אספה חדשה בשם הקונבנט הלאומי. תפקידה היה לקבוע חוקה חדשה ולהכריע מה יהיה משטר צרפת. בכך הסתיים שלב המלוכה החוקתית, והחל מעבר מהיר לקראת רפובליקה.

הכרזת הרפובליקה והוצאת המלך להורג

בספטמבר 1792 ביטל הקונבנט את המלוכה והכריז על צרפת כרפובליקה. רפובליקה היא משטר שבו השלטון אינו עובר בירושה, אלא ניתן לנציגים הנבחרים בשם העם. הייתה זו הכרזה מהפכנית: המלך חדל להיות שליט עליון, והאזרחים הוגדרו כמקור הסמכות.

גורלו של לואי ה־16 עורר ויכוח חריף. חלק מן הנציגים רצו לגרש אותו, וחלק טענו שהוא בוגד ויש להעמידו לדין. לבסוף הועמד המלך למשפט בפני הקונבנט. הוא נמצא אשם, וב־21 בינואר 1793 הוצא להורג בגיליוטינה.

הוצאת המלך להורג הייתה נקודת מפנה. היא ביטאה את ניתוק העבר המלוכני, אך גם הגבירה את המלחמה נגד צרפת ואת החשש הפנימי מבגידה.

המאבק בין הזרמים המהפכניים

לאחר ביטול המלוכה התגלעו מחלוקות עמוקות בתוך המחנה המהפכני. שני זרמים בולטים היו הז’ירונדינים והיעקובינים. הז’ירונדינים היו מתונים יחסית, חששו משלטון ההמון בפריז וביקשו להגן על הסדר ועל הרכוש. היעקובינים היו רדיקליים יותר, כלומר דגלו בשינוי קיצוני ויסודי. הם האמינו בצעדים תקיפים להגנת המהפכה ונשענו על תמיכת המעמד העממי בפריז.

בני המעמד העממי בפריז כונו סנקילוטים. הכינוי פירושו “ללא מכנסי אצילים”, והוא סימן את בני המעמד העירוני הפשוט. הסנקילוטים דרשו לחם, שוויון וענישה קשה של מי שנחשד כמתנגד למהפכה.

המאבק בין הזרמים החמיר בשל המלחמה, המחסור וההתקוממויות בתוך צרפת. בהדרגה גבר כוחם של היעקובינים, והם טענו שרק שלטון חזק ומרוכז יוכל להציל את הרפובליקה.

שלטון הטרור: הגנת המהפכה באמצעים קיצוניים

בשנת 1793 הוקם הוועד לשלום הציבור — גוף קטן שקיבל סמכויות חירום לניהול המלחמה והביטחון. בין חבריו הבולטים היה מקסימיליאן רובספייר. בתקופה זו החל מה שמכונה שלטון הטרור.

טרור הוא שימוש שיטתי בפחד, במעצרים ובענישה חמורה כדי לדכא התנגדות. הקונבנט אישר את חוק החשודים, שהתיר לעצור אנשים שנחשדו כמתנגדי המהפכה. נוסד גם בית דין מהפכני, ששפט נאשמים במהירות ולעיתים בלי זכויות הגנה מלאות.

בשם הגנת הרפובליקה נעצרו אלפי בני אדם. בין העצורים היו אצילים, כמרים, סוחרים, עיתונאים ומהפכנים לשעבר שהואשמו בבגידה. רבים הוצאו להורג בגיליוטינה. שלטון הטרור ביקש להשליט סדר, לגייס חיילים ולדכא מרידות. עם זאת, הוא פגע קשות בזכויות שהמהפכה עצמה הכריזה עליהן.

ציר הזמן: מן המלוכה החוקתית אל שלטון הטרור

התרשים מציג את ארבעת השלבים המרכזיים במעבר: מלוכה במשבר, מלוכה חוקתית, רפובליקה, ושלטון הטרור. כל שלב מסומן על ציר זמן אופקי עם תאריך וכותרת קצרה.

נפילת רובספייר וסיום הטרור

בקיץ 1794 גבר הפחד גם בתוך הקונבנט. חברי אספה רבים חששו שרובספייר והוועד לשלום הציבור יאשימו גם אותם בבגידה. בסוף יולי 1794, בתאריך שנקרא בלוח השנה המהפכני ט׳ בתרמידור, נעצר רובספייר. הוא הוצא להורג זמן קצר לאחר מכן.

נפילת רובספייר סימנה את סיום שלטון הטרור. הקונבנט החל בהדרגה לצמצם את סמכויות החירום, לשחרר עצורים ולסגור את בתי הדין המהפכניים. בכך הסתיים אחד השלבים הקיצוניים של המהפכה, והחל ניסיון חדש לייצב את הרפובליקה.